Shabbath
Daf 9a
משנה: אֵילּוּ מֵהֲלָכוֹת שֶׁאָֽמְרוּ בַעֲלִיַית חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גָּרוֹן כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ. נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר דָּבָר גָּֽזְרוּ בוֹ בַיּוֹם:
Traduction
Ces dernières règles sont de celles qui ont été énoncées (sans discussion) dans la chambre supérieure de Hanania b. Hiskia b. Gorion, lorsque les savants vinrent lui rendre visite. Ce jour là, on procéda au vote pour prendre une décision sur les opinions émises; l’école de Shammaï obtint la majorité sur celle de Hillel, et 18 ordres divers (50)On les énumère tous ci-après. furent prononcés ce jour-là selon la 1re école.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אלו מהלכות שאמרו וכו'. לפי נוסחא זו אדלקמן קאי אין שורין וכו':
נמנו ורבו וכו'. כלומר ויש מן הלכות שנמנו ורבו ב''ש על ב''ה כשעמדו למנין:
וי''ח דבר גזרו בו ביום. מפרש בגמ' מאי נינהו:
הלכה: אֵילּוּ מֵהֲלָכוֹת שֶׁאָֽמְרוּ בַעֲלִיַית חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גָּרוֹן כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ כול'. אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ הָעֶגֶל. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. בּוֹ בַיּוֹם גָּֽדְשׁוּ אֶת הַסְּאָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בּוֹ בַיּוֹם מָֽחֲקוּ אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי לִיעֶזֶר. אִילּוּ הָֽיְתָה חֲסֵירָה וּמִילְאוּהָ. יְאוּת. לְחָבִית שֶׁהִיא מְלֵיאָה אֱגוֹזִין. כָּל מַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ שׁוּמְשְׁמִין הִיא מְחַזֶּקֶת. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִילּוּ הָֽיְתָה מְלֵיאָה וְחִיסְּרוּהָ. יְאוּת. לְחָבִית שֶׁהָֽיְתָה מְלֵיאָה שֶׁמֶן. כָּל מַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ מַיִם הִיא מְפַזֶּרֶת אֶת הְשֶּׁמֶן.
Traduction
Ce jour fut aussi funeste aux Israélites que celui où ils firent le veau d’or. R. Eliézer (shammaïte) dit: en ce jour on remplit la mesure. R. Josué (hillélite) soutint qu’en ce jour on la fit déborder. R. Eliézer dit alors à R. Josué: La mesure ayant été incomplète, on a bien fait de la remplir; un tonneau plein de noix peut encore contenir autant d’huile de sésame qu’on veut en verser. Mais R. Josué répliqua: Non, la mesure avait été pleine, et il aurait été juste de la diminuer. C’est comme pour un vase rempli d’huile, en y versant de l’eau, on répand l’huile!
Pnei Moshe non traduit
גמ' אותו היום וכו'. תוספתא היא בפ''ק לפי שהיה הלל יושב כפוף לפני שמאי ועוד שהיו ב''ש הורגין בתלמידי ב''ה כדלקמן:
בו ביום גדשו את הסאה. כלו' דר''א מרבה בשבח על הגזירות שגזרו בו ביום כדי לעשות גדר והרי זה כסאה מלאה וגדושה ע''י כך. ור' יהושע קאמר דלא היא אלא אדרבה שע''י שגזרו הרבה יותר מדאי ורוב הצבור אין יכולין לעמוד בהן וע''י כך עוברין הן על דברי תורה וה''ז כסאה מחוקה שע''י שהרבו עליה בטפיפתה חסרה ממדתה ונמחקה. ומביא כל אחד מהן משל ודמיון לדבריו:
אילו היתה חסירה ומליאה יאות. האי אילו להאמת שהוא כן מיתפרשא וכך הוא דרך הש''ס הזה בכל מקום לתפוס לשון אלו על דבר שהוא כך וכלו' הרי זה כאילו היתה חסירה בתחלה ומילאוה אותה ויאות הוא כן כדמסיק להמשל שהרי זה דומה לחבית שהיא מליאה אגוזין וכל מה שאתה נותן לתוכה שומשמין היא מחזקת והאגוזים עומדין במקומן במלואן ונמצאת חבית זו אע''פ שמליאה היתה מאגוזים מ''מ חסירה משומשמין היתה ועל ידי שמילאוהו גם בשומשמין מחזקת היא הכל וכך הוא זה שמתוך שהוסיפו עליהן לגזור ולהחמיר ע''י כך מתקיימין הן דברי תורה ונזהרין הן מכולן:
תַּנָּא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹנָייָא. תַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי עָֽמְדוּ לָהֶן מִלְּמַטָּה וְהָיוּ הוֹרְגִין בְּתַלְמִידֵי בֵית הִלֵּל. תַּנֵּי. שִׁשָּׁה מֵהֶן עָלוּ וְהַשְּׁאָר עָֽמְדוּ עֲלֵיהֶן בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִין.
Traduction
On lit dans une barayeta au nom de R. Josué (fils de) Unia: les disciples de l’école de Shammaï guettaient en bas (de la maison de Hanania) les disciples de l’école de Hillel et en tuèrent quelques-uns (51)Frankel, Mabo, 132a.. Dans une autre barayeta on lit: Six d’entre les Hillélites montèrent; les autres furent attaqués à coups d’épées et de lances (52)Ce passage a été traduit par M. Derenbourg, Essai etc., p. 273..
Pnei Moshe non traduit
א''ל ר' יהושע. אני אומר בהפך אלא כאלו שהיתה הסאה מליאה והם חיסרוה ויאות הוא לדמות ענין זה לחבית זו שהיתה מליאה שמן וכשאתה נותן לתוכה מים היא מפזרת את השמן וכך הוא זה שע''י שגזרו עליהן יותר מדאי מתוך כך עוברין הן אף על מה שהיו נזהרין בהן בתחלה:
ששה מהן. מתלמידי ב''ש עלו לעלייה ותשאר מהם עמדו עליהן מלמטה על תלמידי ב''ה בחרבות וברמחים כדי שלא יעלו וירבו אותן שהן מב''ש למעלה על אותן של ב''ה:
מִיכָּן הָיָה רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טַהֳרָה. טַהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. קְדוּשָּׁה לִידֵי עֲנָוָה. עֲנָוָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְ. יִרְאַת חֵטְ לִידֵי רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ לִידֵי חֲסִידוּת. חֲסִידוּת לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים. תְּחִיַּת הַמֵּתִים לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. זְרִיזוּת לִידֵי נְקִיּוּת. וְכִלָּה וְכִיפֵּר. נְקִיּוּת לִידֵי טַהֳרָה. וְכִפֶּ֥ר עָלֶי֛הָ הַכֹּהֵן֭ וְטָהֵֽרָה. טַהֳרָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. וְטִֽיהֲרוֹ וְקִידְּשׁוֹ. קְדוּשָּׁה לִידֵי עֲנָוָה. כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִישָּׂא שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת דַּכָּא֙ וּשְׁפַל ר֔וּחַ. עֲנָוָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְ. דִּכְתִיב עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. מַה שֶׁעָשָׂת חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשָׂת עֲנָוָה עֵקֶב לְסוּלְייָסָהּ. דִּכְתִיב רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יְי. וּכְתִיב עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְי. יִרְאַת חֵטְ לִידֵי רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. דִּכְתִיב אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְי וְדַ֖עַת אֱלֹקִים תִּמְצָֽא׃ רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ לִידֵי חֲסִידוּת. דִּכְתִיב 9a אָ֤ז דִּבַּ֪רְתָּֽ בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ. חֲסִידוּת לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים. דִּכְתִיב וְנָֽתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִֽחְיִיתֶ֔ם. תְּחִיַית הַמֵּתִים לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. דִּכְתִיב הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שׁוֹלֵחַ לָכֶ֔ם אֵת֭ אֵלִיָּ֣ה חַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְי הַגָּד֭וֹל וְהַנּוֹרָֽא וְהֵשִׁ֤יב לֵֽב אָבוֹת֙ עַל בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִי֭ם עַל אֲבוֹתָ֑ם. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כָּל מִי שֶׁהוּא קָבוּעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאוֹכֵל חוּלָיו בְּטַהֳרָה וּמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע בַּבּוֹקֶר וּבָעֶרֶב מוּבְטַח לוֹ שֶׁהוּא מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
Traduction
– De ce que la Mishna prescrit d’éviter l’occasion de pécher, R. Pinhas b. Yaïr dit: le zèle religieux conduit à la propreté et celle-ci à la pureté; celle-ci à la sainteté, celle-ci à l’humilité, celle-ci à la crainte du péché, celle-ci à l’esprit saint, celui-ci à la piété; celui qui atteint ce terme aura sûrement part à la résurrection des morts (47)Sentences et proverbes du Talmud, par le R. Schuhl, p. 463. Il cite les passages parallèles où le texte varie peu.. Celle-ci mène à concevoir l’arrivée d’Elie dont le souvenir est rappelé en bien. Le zèle religieux conduit à la propreté, comme il est dit (Lv 16, 20): Lorsqu’il aura cessé etc. (lorsqu’il aura agi avec zèle), il pardonnera etc.. La propreté mène à la pureté, comme il est dit ensuite (Ibid. 12, 7&8), le cohen invoquera le pardon pour elle, puis elle sera pure. La pureté mène à la sainteté, selon ces mots (Ibid. 16, 19): il le purifiera, puis le sanctifiera. La sainteté mène à l’humilité, comme il est dit (Is 57, 15): car ainsi l’a dit celui qui est haut, élevé, qui habite dans l’éternité et dont le nom est le saint. J’habiterai dans le lieu haut et saint, avec celui qui a le cœur brisé et qui est humble d’esprit. L’humilité mène à la crainte du péché, comme il est dit (Pr 22, 4); la récompense de l’humilité est la crainte de Dieu. R. Isaac b. R. Eliézer dit à ce propos: en plaçant la sagesse comme une couronne sur la tête, on a fait de l’humilité une semelle au talon (48)Cantique Rabba, ch. 22., comme il est dit (Ps 111, 12): le principe de la sagesse est la crainte de Dieu; et il est dit au verset précité (des Proverbes): la récompense de l’humilité est la crainte de Dieu. La peur du péché mène à la conception de l’esprit saint, comme il est dit (Pr 2, 5): Alors tu comprendras la crainte de Dieu et tu trouveras la pensée divine. L’esprit saint mène à la piété, selon ces mots (Ps 89, 20): tu as parlé alors en vision à tes pieux adorateurs. La piété assure la part à la résurrection future, selon ces mots (Ez 37, 5): je mettrai mon esprit en vous, puis vous vivrez. Enfin, la résurrection mène à concevoir l’arrivée d’Elie, selon ces mots (Ml 3, 23-24): Voici, je vais vous envoyer Elie le prophète, avant l’arrivée du jour grand et redoutable de l’Eternel. Il convertira le cœur des pères envers les enfants, et le cœur des enfants envers leurs pères. On a enseigné au nom de R. Meir (49)Sentences, p. 257.: tout individu qui a son domicile fixé en terre sainte, qui mange le profane à l’état pur, parle hébreu, et lit le Shema soir et matin, est assuré d’avoir part à la vie future.
Pnei Moshe non traduit
מכאן היה ר' פנחס בן יאיר אומר. מדאיירינן בזריזות הדבר שלא יבאו לידי הרגל עבירה זריזות וכו'. זריזות לידי נקיות. דכתיב בעבודת כ''ג ביוה''כ וכלה וכפר מתוך שהוא זריז בעבודה ולכלותה כפי הציווי בא לידי כפרת עונות ואין לך נקיות גדול מזה:
וכפר עליה. מכיון שכפר עליה טהרה:
וטיהרו. וע''י כך בא לוקידשו:
מרום וקדוש אשכון. עם מי שהוא קדוש אשכון עמו לפי שעי''כ בא לידי ענוה ואהיה שוכן את דכא ושפל רוח:
עקב ענוה. סופה מביאה לידי יראת ה' וזהו יראת הרוממת שהיא ירא' המובחרת לפי שמחשב בעצמו וכי מה אני השפל רוח וברי' שפילה לפני גודל רוממות יתברך ב''ה וירא מלפניו מלעבור על מצותיו וכן יהיה זריז לקיים ולעשות:
מה שעשת חכמה עטרה לראשה. והוא היראה האנושית שהיא יראת העונש ואצל החכמה היא עטרה לראשה כדכתיב ראשית חכמת יראת ה' שהיא ראשית להחכמה שאם אין יראה אין חכמה דמה תועלת מהחכמה שלו אם אין לו יראה ואם כל זה אותה היראה עשת הענוה עקב לשולייתה כמו לשוליה כדכתיב עקב ענוה יראת ה' וכלומר יראת ה' האמורה אצל החכמה והיא הגורמת ליראה שאם אין חכמה אין יראה שאינו יודע להזהר ולהתנהג ביראה ואעפ''כ יראה זו אינה אלא עקב עצל הענוה לפי שאם מתרגל האדם בענוה מתוך שהוא חושב תמיד מה אני ומה חיי יבא לידי יראת הרוממות כמו שאמרנו:
אז תבין יראת ה'. אם תבין יראת ה' ומהו יראת ה' השלימה אז דעת אלהים תמצא תדע ע''י רוח הקדש:
אז דברת בחזון. שהוא רוח הקדש וזהו שתדבר ע''י כך לחסידיך לפי שזה יבא לידי חסידות:
ונתתי רוחי בכם. וכבר תבאו לידי מדה הראויה להביא מדת חסידות ואז יהיה תחיית המתים וע''י אליהו זכור לטוב כדכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב וגו' וזהו תחיית המתים שהכל יחיו וישובו לכם זא''ז:
Shabbath
Daf 9b
תַּנֵּי. שְׁמוֹנָה עָשָׂר דָּבָר גָּֽזְרוּ וּבִשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה רָבוּ וּבִשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה נֶחְלְקוּ. וְאֵילּוּ הֵן שֶׁגָּֽזְרוּ. עַל פִּיתָּן שֶׁלְּגוֹיִם וְעַל גְּבִינָּתָן וְעַל שַׁמְנָן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן וְעַל שִׁכְבַת זַרְעָן וְעַל מֵימֵי רַגְלֵיהֶן וְעַל הִילְכוֹת בַּעַל קֶרִי וְעַל הִילְכוֹת אֶרֶץ הָעַמִּים. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵלּוּ פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה. הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן. וְהָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁינִי. וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין. וְהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין. וְטָהוֹר שֶׁנָּֽפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רוּבּוֹ שְׁלשָׁה לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין. 9b וְהַסֵּפֶר וְהַיָּדַיִם וְהַטְּבוּל יוֹם. וְהָאוֹכְלִים וְהַכֵּלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בְמַשְׁקִין:
Traduction
On a enseigné: ils ont prononcé 18 ordres divers en ce jour-là par acclamation unanime; pour 18 autres règles, il y a eu discussion, dans laquelle les shammaïtes l’ont emporté par le nombre, et enfin pour 18 autres cas la division a été maintenue, sans solution (53)Maïmonide les énonce dans son commentaire.. Les 18 cas résolus à l’unanimité concernent: le pain des païens, leur fromage, leur huile, leurs filles, leur sperme, leur urine, les règles de la gonorrhée et les lois sur leurs mœurs. Outre ces 8 cas, on en a enseigné 10 autres, qui rendent la terouma inapte à la consommation, savoir (54)Zabim 5, 13.: celui qui mange un objet impur au 1er degré (ce qui affecte le corps au 2e degré), ou même un objet impur au 2e degré, ou celui qui avale une boisson impure, ou celui qui a trempé la tête et la plus grande partie du corps dans l’eau puisée pour se purifier (ce qui légalement, est un bain imparfait), ou un homme tout à fait pur sur le corps duquel on a jeté 3 loug d’eau puisée, ou le contact d’un rouleau sacré de la loi (55)On l'a déclaré impur, parce qu'après l'avoir enfoui avec la trouma, les souris s'en approchaient et pouvaient le gâter., les mains non préservées du contact ordinaire, celui qui s’est purifié le jour même (et veut manger avant la nuit), les consommations rendues impures au contact d’un liquide, ou les vases qui ont été ainsi touchés
Pnei Moshe non traduit
תני. בחדא ברייתא י''ח דבר גזרו ובי''ח רבו ולקמן איכא למאן דאמר דמפרש שאותן שגזרו הן ממה שרבו בית שמאי על בית הלל ומתוך שרבו גזרו בהן:
ובי''ח נחלקו. הן אותן הדברים השנויים בפרקין לקמן שעמדו במחלוקתן ולא רבו ב''ש על ב''ה:
על פיתן. של נכרים וכו' ועל בנותיהן הרי כאן ארבע:
ועל שכבת זרען ועל מימי רגליהן. איכא למאן דאמר לקמן דבחדא קחשיב להו שאין ש''ז של נכרי טמא אלא מתוך שא''א לשכבת זרע לצאת בלא מימי רגלים כדמפרש לקמן בהסוגיא והאי מ''ד חשיב להו בתרתי:
ועל הלכית בעל קרי. שאסור בד''ת עד שיטבול:
ועל הלכות ארץ העמים. שגזרו עליהן טומאה:
תמן תנינן. במתני' סוף מסכת זבים אלו פוסלין את התרומה וכו' והרי כאן עשרה כפי אשר נשנו בהמשנה וקסבר האי תנא דחשבינן לשכבת זרען ולמימי רגליהן בתרתי והרי כאן י''ח:
רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרוּ. אֵילּוּ שֶׁגָּֽזְרוּ מִמַּה שֶׁרָבוּ שׁוּבְעָה אִינּוּן. וְאִילֵּין אִינּוּן חוֹרָנִייָתָא. מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסּוֹ לְנָכְרִי. כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה׃ כָּל הַמִּיטַּלְטְלִין מְבִיאִין טוּמְאָה כְּעוֹבִי הַמַּרְדֵּעַ. כֵּיצַד בּוֹצְרִין בֵּית הַפְּרָס. הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּינּוֹר. עַל שִׁשָּׁה סְפֵיקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף גִּידּוּלֵי תְרוּמָה. אֵילּוּ הֵן שֶׁגָּֽזְרוּ. אִילֵּין עֲשַׂרְתֵּי קַדְמִייָתָא וְהַשְּׁאָר מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בּוֹ בַיּוֹם גָּֽזְרוּ עַל פִּיתָּן וְעַל גְּבִינָּתָן וְעַל יֵינָן וְעַל חוּמְצָן וְעַל צִירָן וְעַל מוּרִייֵסָן וְעַל כְּבוּשֵׁיהֶן וְעָל שְׁלוּקֵיהֶן וְעַל מְלוּחֵיהֶן וְעַל הַחִילְקָה וְעַל הַשְּׁחִיקָה וְעַל הַטִּיסָּנִי וְעַל לְשׁוֹנָן וְעַל עֵדוּתָן וְעַל מַתְּנוֹתֵיהֶן עַל בְּנֵיהֶן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן וְעַל בְּכוֹרֵיהֶן.
Traduction
. Les rabbins de Césarée au contraire disent que, sur les 18 règles énoncées à la pluralité des voix (non à l’unanimité), 7 font partie de celles qui ont été énoncées, et voici les 11 autres: 1. Lorsque le vendredi soir on s’est attardé en route, on confie sa bourse à un païen pour ne pas la porter en ce jour. 2. L’homme atteint de gonorrhée ne s’attablera pas avec la femme frappée de même, pour ne pas s’exposer à prendre l’habitude du mal. 3. Tous les objets mobiliers peuvent communiquer l’impureté, n’eussent-ils que l’épaisseur d’une couverture (quoiqu’inférieure à l’épaisseur d’un palme, mesure légale pour entraîner l’impureté). 4. On vendange une portion de vigne menacée de propagation d’impureté, en ayant soin de faire emporter la cueillette au fur et à mesure de la coupe (sans contact avec ce qui reste). 5. Il est défendu de poser sous le tuyau de conduite au bain légal des vases contenant de l’eau puisée, laquelle le rend impropre. Enfin, dans 6 cas douteux, il faut brûler l’oblation sacerdotale (total: 11). R. Yossé b. R. Aboun ajoute encore la défense (adoptée à la majorité) de manger les produits de l’oblation (même lorsque la semence a eu le temps de se dissoudre en terre). Il faut compter seulement pour 10 les cas énumérés dans cette barayeta, auxquels on ajoute les 8 règles énoncées par R. Simon b. Yohaï, savoir: la défense de manger le pain des païens, leur fromage, leur vin, leur vinaigre, leur sauce de poisson, leur saumure, leur marinade, leur cuisson, leur salaison, leur friture de petits poissons, leur fusion de légumineux (où il a pu entrer un mets interdit), leur purée de blé (ptisana); il faut s’abstenir de leur langage, ne pas recourir à leur attestation, éviter leurs présents, ne pas établir de fréquentation avec leurs enfants, écarter les relations avec leurs filles, faire en sorte que les prémices des fruits d’une terre vendue ne leur restent pas (les racheter) – (56)Suit un passage déjà traduit, (Sheviit 8, 4). Cf. (Avoda Zara 2, 9) ( 41d)..
Pnei Moshe non traduit
רבנן דקיסרין אמרין. דלא כך היא אלא אלו שגזרו ממה שרבו שבעה אינון. כלומר הא דקא מחשבת לאלו שגזרו והן הן אותן שרבו בית שמאי על בית הלל לדידן לא ס''ל הכי בכולן דקא מחשבת להו אלא אלו הראשונים על פיתן וכו' הן הן מאותן שרבו עליהן ולא כדקאמרת שהן שמונה אלא שבעה אינון וכדפרישית דש''ז ומימי רגליהן לא מחשבינן אלא כחדא:
ואילין אינון אחרונייתא. שגזרו עוד עליהן אחר שרבו מי שהחשיך בדרך וכו' וכיוצא בו וכו' ששנינו לעיל וכל המטלטלין וכו' כדתנינן בריש פי''ו דאהלות וכיצד בוצרין וכו' ששנינו שם בריש פי''ח לפי שגזרו על הבוצר לגת שיהא מוכשר לקבל טומאה:
והמניח כלים תחת הצינור. שיהו פוסלין את המקוה כדתנינן ברפ''ד דמקואות והרי כאן חמשה ועם השבעה הראשונים הרי י''ב ועל ששה ספיקות שורפין את התרומה ששנינו בפ''ד דטהרות נמי מאותן שגזרו עליהן בו ביום אחר שרבו והרי כאן י''ח:
אף גידולי תרומה תרומה. ששנינו בפ''ט דתרומות מי''ח דבר הוא וקסבר ר' יוסי בר' בון כר' יוסי במתניתין דהמניח כלים תחת הצינור שעדיין מחלוקת במקומה עומדת ואפיק להא ועייל להא:
אלו הן שגזרו. רבנן דקיסרין מסקו להא ואלו הן שגזרו ולא רבו כלל עליהן ואלו הן עשרה קדמייתא מתני' דזבים אלו פוסלין את התרומה וכו' שהן עשרה דברים והשאר הן מן מה דתני רשב''י וכו' וכלומר דלמדין אנו מהך ברייתא דקחשיב לאותן שגזרו עליהן בו ביום. ועל פיתן דקתני ברישא לא מחשבינן לאלו שגזרו בלא רביית מנין אלא זה הוא מאותן שגזרו אחר שרבו כדאמרי לעיל אלא השאר דקתשיב בהאי ברייתא שגזרו בו ביום הן הן להשלים הי''ח דבר שגזרו ולא רבו עליהן כלל. ואלו הן על גבינתן הרי א' ועל יינן ועל חומצן ועל ציר ועל מורייסן בחדא קחשיב להו לפי שטעם אחד להן דהחשש הוא משום סתם יין שלהם הרי כאן ב'. על כבושיהן ועל שלוקיהן ועל מלוחיהן נמי בחדא חשיב להו דאיסור א' הן משום בשולי נכרים וכבוש כמבושל וכן מליח כרותח הרי כאן ג'. ועל החילקה ועל השחוקה ועל הטיסני אלו הן מה ששנינו בפ''ו דמכשירין החילקה והטרגיס והטיסני טמאים בכל מקום. חילקה הוא חטה אחת שנחלקה לשנים והטרגיס הוא השחיקה דקאמר הכא שנשחקת ונחלקה לשלש והטיסני שנחלקת לארבעה ולכולן טעם אחד להן לפי שמלחלחין אותן כדי שיהא נוח לחלקן ומוכשרין הן לפיכך טמאין בכל מקום והלכך נמי בחדא קחשיב להו והרי כאן ד':
על לשונן ועל עדותן. ענין אחד הן שאין סומכין על לשונן ואין מקבלין עדותן הרי כאן חמשה:
ועל מתנותיהן. שלא יתנו להם מתנות משום לא תחנם וכן אין מקבלין מהן מתנות ביום אידם הרי כאן ששה:
על בניהן ועל בנותיהן. שגזרו עליהן יחוד לא להתייחד עם בניהן ולא עם בנותיהן וזהו ענין אחד הרי כאן שבעה:
ועל בכוריהן. זהו תינוקות שלהם ועל שם שגזרו עליהן מימי קטנותן ובתחלת ילדותם קרי לה בכוריהן לפי שגזרו זיבה על תינוק נכרי כדי שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו ויבא לידי משכב זכור הרי כאן שמונה ועם עשרה קדמייתא הרי אותן י''ח דבר שגזרו עליהן ולא הוצרכו למנין על אלו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source